חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' פטריקובסקי

החלטה

הבקשה נדחית. ניהול מו"מ אינו עילה לבטל החלטה על מחיקת תביעה שנמחקה כדין מחוסר מעש, לאחר ששתי החלטות המורות על הגשת תצהירים לא נענו. כפי שציינתי גם במקרים אחרים, השקפתי ביחס לתק' 156 לתקנות סדר הדין האזרחי היא זו: על ביהמ"ש לגלות אורך רוח . אולם משגילה ביהמ"ש אורך רוח , מועדי הגשת התצהירים (בסדר דין מהיר) לא הוקצבו ביד קפוצה, וגם התרעה על מחיקה לא הועילה ולא התבקשה ארכה מבעוד מועד (או שסורבה), הרי משמחק ביהמ"ש התביעה מחוסר מעש, רק לעתים נדירות יש הצדקה לביטול ההחלטה. הסכמת הצד השני מראש או בדיעבד אינה מעלה ואינה מורידה הואיל ומחיקה מחוסר מעש הנה יוזמה של ביהמ"ש, ולא של הצד שכנגד. תק' 156 מציבה אחד האמצעים הדיוניים הבודדים העומדים לרשות ביהמ"ש לתמרץ קידום תביעה על ידי מי שהגישה. אין לרוקן מתוכן אותו אמצעי, בפרט כאשר אין חסימה של הגישה לערכאות, ותג המחיר הדיוני של הגשת התביעה מחדש ותשלום אגרה הנו תג קביל במקרה שכזה.

ביטול החלטת מחיקה מחוסר מעש לאחר שניתנה ארכה ולא הועילה, משדרת מסר שלילי לפיה המועדים שקוצב ביהמ"ש הנם בבחינת המלצה לא מחייבת. יכול לפיכך תובע ליטול לו כל הזמן שיחפוץ, ולרפא מחדלו בדיעבד (למשל לצרף תצהיר לבקשת הביטול, שהיה עליו להגיש חודשים לפני שנמחקה תביעתו מחוסר מעש).

הדרך הנכונה כשמנהלים מו"מ הנה כמובן לבקש הארכה מראש, ולא לאחר שנמחקה התביעה. ביהמ"ש יפעיל אז שקול דעת בשים לב לטיב הענין, פרק הזמן שהוקצב, כמות הבקשות הדומות שנענו וכו'. אך כאן כאמור לא התבקשה וממילא לא נענתה בקשה לארכה.

אחד המקרים הבודדים בהם יש הצדקה לבטל מחיקה הנה משבאו אכן הצדדים לכלל הסכם פשרה לאחר המחיקה. שאז אכן אין טעם בהטרחתם פעם נוספת ותשלום אגרה. לפיכך אם יניב המו"מ פרי בדמות הסכם, פתוחה הדרך לשוב ולבקש ביטול פסה"ד שמחק התביעה מחוסר מעש, ומתן תוקף להסכם החתום שיצורף לבקשה.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"א, 11 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: